שלושת רכיבי ההפרשה
ההפרשה לפנסיה אינה מספר אחד אלא שלושה, ורק אחד מהם יוצא מהשכר שלך. חשוב להכיר את החלוקה כדי לדעת מה לבדוק בתלוש.
שני רכיבי המעסיק אינם נגרעים מהשכר — הם תוספת מעבר לו. הרכיב שלך הוא היחיד שמנוכה, והוא גם זה שמזכה בהטבת מס.
- עובד — 6% מהשכר המבוטח, מנוכים מהתלוש
- מעסיק, תגמולים — 6.5% מעבר לשכר
- מעסיק, פיצויים — 6% מעבר לשכר
- סך הכול — 18.5% מהשכר המבוטח
על איזה שכר מחושבת ההפרשה
זו הנקודה שמייצרת את רוב הפערים. ההפרשה מחושבת על "השכר המבוטח", שאינו בהכרח השכר ברוטו המלא — רכיבים מסוימים עשויים שלא להיכלל, בהתאם להסכם ההעסקה ולסוג הרכיב.
בנוסף קיימת תקרה הקשורה לשכר הממוצע במשק, שמעליה אין חובת הפרשה. מי שמשתכר מעליה יכול להמשיך ולהפריש בהסכמה, אבל זו כבר אינה חובה.
לכן שני עובדים עם אותו ברוטו יכולים לראות הפרשות שונות — וזה לרוב הסבר, לא טעות. אבל כדאי לוודא.
איך בודקים שההפרשה באמת בוצעה
הפרשה שמופיעה בתלוש אינה הוכחה שהכסף הגיע לקרן. הבדיקה האמיתית היא מול הקרן עצמה, ולא מול המעסיק.
- לוודא בתלוש שמופיעים שלושת הרכיבים ולא רק ניכוי העובד
- להצליב מול הדוח התקופתי של הקרן — הסכומים צריכים להתאים
- לוודא שההפרשה הגיעה לקרן שבחרת ולא לקרן אחרת
- פער חוזר בין התלוש לדוח הקרן — לפנות למעסיק בכתב
אפשר להפריש יותר מהמינימום
השיעורים האלה הם רצפה, לא תקרה. חלק מהמעסיקים מפרישים מעבר להם במסגרת הסכם מיטיב, ועובד/ת יכול/ה לבקש להגדיל את חלקו/ה.
להגדלה יש שתי השלכות: חיסכון גדול יותר לפרישה, והטבת מס על ההפקדה בכפוף לתקרות. למי ששוקל את זה — כדאי לבדוק קודם את דמי הניהול, כי הגדלת ההפקדה לקרן יקרה מגדילה גם את מה שנגבה.